מרכז הידע

אבחון מסוגלות הורית הוא אבחון רחב היקף, אשר נערך במקרים בהם עולות שאלות בנוגע ליכולות של הורה לתפקד ככזה, באופן סביר ומספק, ביחס לצרכים של ילדיו. שאלות כאלו יכולות לעלות בעקבות התרשמות בנוגע לתפקוד בעייתי מצדן של רשויות הרווחה או גורמים אחרים, וגם במקרים בהם עולות טענות כאלו מקרב בני המשפחה של ההורה. לעיתים, טענות מקרב בני המשפחה בנוגע לתפקוד הורי בעייתי עולות בהקשר של סכסוך בין הורים. מכיוון שהזכות להורות היא טבעית, ועל פי רוב היא איננה מוגבלת, החלטות בנוגע להגבלות בקשר שבין הורה וילדיו מתקבלות בבית המשפט.

מכיוון שהחלטות בנוגע להגבלות בקשר שבין הורה וילדיו מתקבלות בבית המשפט, שופטים נעזרים בהמלצות של מומחים מתחום בריאות הנפש לצורך קביעתן של ההחלטות הללו, וממנים אותם לעריכת אבחון המסוגלות. בנוסף, גם רשויות הרווחה מפנים לעריכת אבחוני מסוגלות, לצורך גיבוש של המלצות שלהם בנוגע להגבלות אפשריות ופיקוח בקשר בין הורה וילד, אשר מתדיינות בבית המשפט. גם אנשים פרטיים יכולים לפנות לגורמי מקצוע אשר אמונים על עריכת אבחוני המסוגלות, ולערוך אבחון עבורם.

הזכות להורות היא כאמור טבעית, ובמרבית מהחברות האנושיות קיימת הנחה שכל אדם, אשר הופך להורה, מפגין עם הזמן יכולות תקינות ומניחות את הדעת בנוגע לטיפול בילדיו. יחד עם זאת, במקרים בהם קיימת התרשמות שתפקוד של הורה אינו מספק ביחס לצרכים של ילדיו, ניתן לערוך אבחון לבחינת מסוגלותו. תפקוד הורי בלתי מספק יכול להיגזר ממצב נפשי מורכב של ההורה, או מהתרשמות שמסיבות שונות הוא אינו פנוי, מסוגל או מעוניין לענות לצרכים של ילדיו. גם סוגיות אשר קשורות לניכור הורי נבחנות בהקשר של מסוגלות הורית. במקרי קצה התרשמות מתפקוד הורי לקוי עולה כאשר יש חשש שהורה מסכן את ילדיו ופוגע בילדיו באופן מכוון, בדרך אלימה או באופן מיני. יש לשים לב שמסוגלותו של הורה לא נבחנת רק כשלעצמה, אלא גם ביחס לצרכים הספציפיים של ילדיו, וביחס לנסיבות חיים מצביות.

אבחון מסוגלות הורית הוא על פי רוב רחב היקף, ונערך על ידי פסיכולוג קליני, בעל חמש שנות ניסיון לפחות בעריכת אבחונים כמומחה. האבחון כולל לרוב אבחון דיאגנוסטי להורה, אשר כולל כשלעצמו סדרה של מבחנים אשר בוחנים באופן מעמיק את האישיות, תמונת המצב הרגשית, והאינטליגנציה. חלק נוסף באבחון המסוגלות הוא בחינה של אינטראקציה בין ההורה וילדיו, אשר במהלכה ההורה נצפה כאשר הוא מקיים מפגש פעיל עם ילדיו. לעיתים קרובות, על מנת להעריך את צרכי הילדים במשפחה של ההורה, נערך גם להם אבחון דיאגנוסטי. בנוסף, לעיתים, סביב סוגיות פסיכיאטריות, סוגיות הקשורות בסיכון, התמכרויות או ניכור הורי, האבחון כולל גם הערכות מאנשי מקצוע נוספים כגון פסיכיאטרים מומחים, עובדים סוציאליים וקרימינולוגים. עריכת אבחון המסוגלות כוללת גם קריאה של חומרי רקע, כגון תסקירים משפטיים, חומרי רקע סוציאליים ואבחונים קודמים, ושיחות עם אנשי מקצוע הקשורים במקרה. בחלקו האחרון של האבחון נמצא סיכום, ודיון אינטגרטיבי ביחס לממצאים אשר עלו בו. חותם את האבחון פרק ההמלצות. פרק זה יכול לכלול המלצות בנוגע לאחריות הורית וזמני שהות, הגבלות ופיקוח של הקשר ההורי, והמלצות בנוגע לטיפול.